מילים לשיר צ'יזבט – שושנה דמארי

האש מפצחת זרדים בדממה,
משחיר הקפה בפינג'אן -
סיפור נספר וסיפור גם נשמע,
חדש וכמובן גם ישן. אם יש מן צ'יזבט אשר איש, משום מה,
איננו רוצה כלל לשמוע,
ישנם עתיקים, שיינם משומר -
נקשיב אליהם בבלי נוע. הרוח רועשת,
גחלת לוחשת,
וליל עלינו ירד.
מערב עד שחר,
ספר לנו אחא,
ספר נא, ספר נא צ'יזבט. ספר נספר על כיבוש ביר אל חרת,
על ליל הקרבות שחלף -
איך יוסלה חסה משלוש מאות ירד
הוריד בליל חושך צלף. אח, חבר'ה, אזכורה את ציפקה בקרב,
דרוכה מני ראש עד כף רגל,
היתה חבובה כמו תפוח בסתיו,
היתה עצומה והורגת. הרוח רועשת. נזכור איך בליל הפריצה לעתלית,
פרצנו, אגב, למטבח,
אחת הסיבות שנתנו להחליט,
שבטח היה שם פלמ"ח. אתם עוד זוכרים: בשבת השחורה,
בסליק לחומרי טופוגרפיה,
הסליקר נשכח. ובבוא יום אורה,
מצאו שמה רק פוטוגרפיה. הרוח רועשת. נזכור את מסע הפלוגה במדבר,
ואודם דליקות על ההר,
נזכור את אותה הזחילה לראדאר,
נזכור איך אחד לא חזר. אך יום עוד יבוא והאש עוד תלהט,
וסהר ישוט על בתינו
וסביב המדורה קצת צ'יזבט, קצת צ'יזבט,
אולי יספרו גם עלינו. הרוח רועשת.