פתאום לבד וקצת אחרת
צובעת שמש בכחול
פתאום לבד ושוב חוזרת
לתוך ארגז עצוב של חול
ומי קבע שאת תהיי
סטטיסטיקה מתוך עיתון
ואיך צחקו לך בפנים
כל ערב כשניסית לישון אין מקום שלא ביקשת בו שקט
לא זוכרת אבל מסתתרת
כמה לילות שנשארת ערה
כמה ימים בלי לומר מילה
כמה פנים באותה מיטה ילדה קטנה בתוך צנצנת
צועקת אל האלוהים
עומדת מול מראה מחרס
סופרת שוב את הקמטים
הנשמה שלך בוערת
שורטת לך את כל הגוף
עומדת על מגדל בלילה
צוחקת מנסה לעוף אין מקום שלא ביקשת בו שקט
לא זוכרת אבל מסתתרת
כמה לילות שנשארת ערה
כמה ימים בלי לומר מילה
כמה פנים באותה מיטה סוגרת את החלונות
שהשכנים לא ישמעו
הראש קפוא באדמה
שלא ידעו. שלא ידעו. כל כך הרבה שנים עברו
ואת נשארת בתוך עצמך
והם באים והם הולכים
לוקחים עוד חלק מגופך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©