עולם עטוף בקרום דקיק אפשר כמעט
לראות את הצבעים
ובצד שלך תמיד מחנִיק
והנוגעים כאילו לא נוגעים מבט של ילד מסוקרן תקוע שם
בין העיניים
רואה מבעד לא מכאן והחיים חולפים
בינתיים אז למה למה יש לי לתת את מה שיש לי לתת
אז למה למה יש לי לתת את מה שיש לי לתת אדם קשור בחוט דקיק אפשר כמעט
ולהזיז את הפנים
את המצב שלך זה לא מצדיק
אולי בינתיים התרגלת לחוטים
והנשים שלך יפות ומחייכות חיוך רפה
לך תחייך עם החוטים
זה עושה כואב בפה. אז למה למה יש לי. בצד שלך
תוריד את הכפפה
תניח יד
על העולם.
ותתרגש
וזה יזרום
חשמל בבהונות
ותהנה להיות פתאום אתהההה פתאום אתהההה פתאום אתהההה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©