מילים לשיר פריס 1942 – גילה אלמגור

האנקורים ברחו מהשמיים אל השדים מאבן מול הנוטרה דאם
כי ציפורי פריס קיפלו את הכנפיים עד שיגיע זמן אחר רחוק משם עיר האורות שנת ארבעים ושתיים המולן רוז' צוהל בריקודי קאן קאן ובככר הנערות עושות עיניים לחיילים ולקצינים של השטן ואת מול החלון הקר על הכורסא לבד
הטלאי על המעיל תפור בדיוק על פי החוק בוהה על השלכת הכתומה שבבולבאר
ועוד מעט דפיקה בדלת ויקחו אותך רחוק צלילי אקורדיון חורכים בבטן של אלו שעוצמים את עינהם עכשיו צלילי אקורדיון רכים עם ריח שתן וריקבון עלים שוב מסמן עוד סתיו העיר דומעת לך מהעיניים הכנסיה ממול שוב מתמלאת אדם במדרגות רוקעות המגפיים
החושך יעלה היום הרבה יותר מוקדם
ואת מול החלון הקר על הכורסא לבד ואת מול החלון הקר על הכורסא לבד
הטלאי על המעיל תפור בדיוק על פי החוק בוהה על השלכת הכתומה שבבולבאר
ועוד מעט דפיקה בדלת ויקחו אותך רחוק.