פריז בחורף, היא ברחה לו, היה קר לו
והתחיל להחשיך. הוא קם בבוקר
ונשבע לא לאבד את
הכוח להמשיך. ברגע אחד זה נעלם לו,
ניפץ את כל מה שבנה.
גם כשהכל נשכח, בראש עוד יש תמונה. עכשיו בבית סערות,
על הקירות הוא ממשיך לטפס.
כשאמא באה לבקר,
הוא מבין שמשהו התפספס. ברגע אחד זה נעלם לו. אדם לא עשוי מצמר גפן,
דוקר לו בלב - הוא מדמם,
אחד בתוך שניים לא יכול להיות שלם. כן, הזמן מתבזבז, אתה נשאר לבד.
מסתכל בראי ואין שם אף אחד.
מנסה לחזור לרגע שאבד. ברגע אחד זה נעלם לו. לא יכול להיות.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©