הנה הערב ריק
ועגום חורק
שער - הנמל.
ואור - זרקור מציף
שוב את הרציף
בנשיקות חשמל. למה בכל פרידה על החוף
יש התחלה של קץ ושל סוף?
ולמה עצובים
פני האוהבים
הפונים לים? ואת ניפנפת שלום
כמו מתוך חלום,
על המעקה.
ולך שיער גולש
ומבט בולש,
האומר: "חכה!" למה בכל פרידה על החוף. הים סער עזות
וידענו זאת,
אך ידענו גם -
שאם עינינו, בת,
רטובות מעט
אין זה מן הים . למה בכל פרידה על החוף. ואיש בודד היטה
אל העלטה
אוזן קשובה.
ובלי מילים שאל
כוכבים מעל,
אך - ללא תשובה. למה בכל פרידה על החוף.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©