הסתכלת לתוכי ילדה
וכולי התמוססתי כקרח
מבטך שחדר את חדרי ליבי
מסר נשמתי לך לנצח
לצלילי הכינור
מתהלך בעירך כשיכור
מבשר בה אהבתי
ואין לי דבר מלבד פרח השנים שנימחו כדמעת כאב
הותירו תהום את מנגד
מפליאה מבטך באנשי עירך
שוזרת פרחים לך לבגד
הכניסני אישה
אל חיקך אבקש בלחישה
לבשר בך את יום מותי
האם את תניחי לי פרח ואם שמעת בלוחשי את שמך
פתחי חלונך בוא הליל
זה אני החולם מנגינות ליופייך
ומקיץ אל עפר נעורייך
בשדות תמימותך אני ביקשתי לך אביב
את חייכת ובכית כשחיבקתי
קטפתי לך פרחים קשרתי בך מילים
גם זר שהונח על דלתי ביום שהלכתי הסתכלת לתוכי ילדה
וכולי התמוססתי כקרח
מבטך שחדר את חדרי ליבי
מסר נשמתי לך לנצח
לצלילי הכינור איתי שקד האם את תניחי לי פרח.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©