אולי, היו אלה פרחים אדומים. אולי שכבו החיילים לנוח. אולי היה זה חום היום, ועוד מעט תבא הרוח ותלטף הכל. אולי, היו אלה פרחים אדומים, והעשן הגיע לשמיים. אולי ברחו מכן הנשרים, והיונה הלבנה תפרוש כנפיים. אולי הלך מכאן הצער עם כל צעצועי המלחמה. אולי, היה זה צחוק, ולא קולות הבכי של ילדים שרים ומחכים לגשם, שלא בא. וכשיבוא, ישטוף את כל הדם. אולי, תבוא האהבה. אני יודעת, האהבה עוצרת את הזמן. את הפרחים הכי יפים בגן שלי אתה לקחת אליך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©