על כותרת בטון צבועה בחום מתקלף,
חונות ממעופן שלוש יונים עירוניות.
נצמדות אל קיר הלבנים האדומות,
שלא יצלוף בהן הגשם, גם אותי הבריח הגשם
לתוך בית קפה איטלקי.
בית קפה שומם באמצע יום גשום,
רק שלושה עוברי אורח מוצאים בו מחסה,
כמו שלוש היונים על כותרת הבטון,
הצבועה בחום מעושן ומתקלף. בלי משקפי הקריאה אינני רואה,
מה קורא בעיתון שכני הניו יורקי,
במטושטש אני מזהה את פליני,
פרדריקו פליני. מה לפליני בעמוד ראשון
של עיתון,
בעמוד ראשון של עיתון
ניו יורקי,
אלא אם כן, אלא אם כן -
אלא אם פליני מת, כן, כן.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©