חדר שינה מואר באור נר צהוב רקוב על המיטה מצעים בני שנה
אוחז בעט נובע שכמעט אין בו דיו כחול
חושב שמה שהיה לא ישכח
אך איך טמנתי לעצמי פח
איך פיליפ מוריס מווירג'יניה
מרעיל אותי יום יום
איך הפכתי אומנות לשיגעון שוב מדליק סיגריה
מעשן וכותב באפר גם השיגעון הוא אומנות
אומנות של בורא עולם להכאיב לנפש האדם
חדר שינה מואר באור נר צהוב רקוב אני מצית הלהבה מצית את הריהוט ואני רוקד לי בשריפה
אה.אה.אה.אה.
אה.אה.אה.אה. אני רוקד לי בשריפה אה.אה.אה.אה.
אה.אה.אה.אה.
משתולל לי בשריפה אני עולה בלהבה מביט באור המשולהב
המשלהב ים גלי ואוניה בתוך ציור
מפליגה הרחק הרחק
אה.אה.אה. אה | אה.אה.אה.אה
משתולל לי בשריפה הים נשפך אל תוך החדר
מציף אותי אני שוקע גלים מערבולות
קשה לנשום אני נמשך למטה
נזרק למעלה
למעלה
למעלה
למעלה
הנה זרקו סולם אני עולה לאוניה מפליג הרחק הרחק מהצרה
אה.אה.אה.אה אה.אה.אה.אה
אירלנד אניה אני בא הפכתי אומנות לשיגעון
אה.אה.אה.אה
אה.אה.אה.אה
אירלנד אניה אני בא איך הפכתי אומנות לשגעון.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©