פוסע ברחובות אין לי מטרה
הנוף עיר המוכר אבל העיר זרה
גשם על ראשי מטפטף לאט
אני לא ממהר לי זה לא איכפת. פוסע ברחובות בין האנשים
אין מי שיעזור, החיים קשים
אני הוא הקבצן אשר ברחובות
ישן על ספסלים וחי מנדבות. היו זמנים טובים, ימים טובים מאוד
היתה לי עבודה וגם היה כבוד
והכל נעלם כשגורל אכזר
חיי שינה הוא ונפשי שבר.
היו לי תכניות וגם חלומות
חייתי בתקווה, היו לי אהבות
והכל נעלם כשגורל אכזר
חיי שינה הוא ונפשי שבר. פוסע ברחובות אני ובדידותי
ואין לי כל ידיד שינחם אותי
וכך מעיר לעיר נודד בלי הפוגה
וכל הילדים קוראים לי משוגע.
מדוע אנשים אתם כל כך זרים?
ממני מתעלמים אף פעם לא עוזרים
נסו תמיד לזכור אתם בשר ודם
וזה עלול לקרות מחר לכל אדם.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©