עמדו מאה איש בכיכר אדומה
ממרחביה, אילת וכנרת,
ורבבות יהודים בכיכר אדומה
עמדו למולם עמידה דמומה
ודמעה גדולה ניגרת,
ובלב עיר נכרית נשמה האומה
והיתה רוח אחרת. אז מלמל האחד: "ברוכים" וחדל -
ולחש השני: מי יתנני -
קול חנוק לשלישי: מי יתנני סנדל
של הנער הלז ועפר נהלל
בחיי ובמותי יכסני.
ואשה נפלה על צוארי יגאל
ונשקה -
לאדמת ישראל. התעלו מאה איש ועלו לתורה
ממרחביה, אילת וכנרת.
ורבבות יהודים בחדווה ומורא
שומעים לקולות ורואים הבשורה:
ודמעה גדולה ניגרת
ובלב עיר נכרית נשמה המכורה
והיתה רוח אחרת. אז מלמל האחד . חזרו מאה איש עמוסי חלומם
למרחביה, אילת וכנרת,
ורבבות אגדות הם נשאו בלבם,
ורבבות ערגונות להרוות אדמתם
בדמעה גדולה ניגרת.
ושבו שונים: יען רוח העם,
אופפם לוהטה וזוכרת. אז מלמל האחד: עוד נפשי הלומה
ולחש השני: אין לשכוח!
קול חנוק לשלישי: בכיכר האדומה
ראיתי, אחים את נשמת האומה
עולה בענות ובכוח!
וכצו האשה אז כרע יגאל
ונשק -
לאדמת ישראל.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©