מילים לשיר עשר המכות – עממי

ופרעה סירב להוציאנו משם
הכה משה רבנו במטה ובא הדם
היטיב הוא לבצע
ובאה הצפרדע
וכשהיה חסר אונים,
הביא את הכינים. דם, צפרדע, כינים, ערוב,
הכל כאן יסתיים, עד שהיום יערוב,
דבר, שחין, ברד, ארבה
וכל המשובח, הרי הוא זה המרבה.
חושך, חושך, מכת בכורות
ואחר כך נדליק בעיר את כל האורות
ואחר כך נשיר את כל המון השירות
מדור עד דור ולדורי דורות. ומשה אמר אז במטהו כי טוב
ולא הוסיף דבר מילה אחת ובא ערוב.
לפתע מכל עבר
חלו כולם בדבר
ואז משה פתאום הבחין
שזה בעצם שחין. דם, צפרדע. ופרעה, אל תוך חיינו ירד,
הגשימו לו משה ואהרון את הברד,
לפתע ברקיע,
ארבה צהוב הופיע
וכשבבת אחת עזב,
היה כבר חושך רב. תמו הצרות, עם תום מכת הבכורות
ובמצרים לא יספו לדלוק עוד מאורות
ארזו כולם עבייאס,
שקים ומצעבריאס
וכשהלכו אל המדבר, פצח העם ושר. דם, צפרדע.