ערי נעורי - עתה את כולן כבר שכחתי,
ואותך באחת מהנה,
תוך שלולית מי גשם
יחפה בשבילי עוד תרקודי
והנה ודאי כבר מת. מתוך ילדותי הרחוקה
לדהור איך נחפזתי
עד בוא אל היכל הזקנה הלבן,
והוא רחב וריק. ראשית דרכי שוב לא אראה,
ואותך לא אראה ולא אותי מאז,
אורחת הימים מרחוק,
לנוע תוסיף הלאה הלאה
מאין אל אין בלעדי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©