ביני ובין האור חולף הערפל.
דממות קדושות של זמן עובר ושט.
עימעום גגות. צמרת ברוש ניגדעת
בסתיו הטישטושים, ירח, טל נופל,
נסה נא למושו, וצנח רטוב דמעות. ביני ובין האור חולף הערפל כזמן עובר ושט בין עשר אצבעות
כזכר בן אדם נודד לקראת סיפך.
הכפר אבד, הכפר אינו יותר,
ואד בשמים עולה בפרוס איוושת תוגות,
דוממת אם כל חי, אור מה על הגגות. ביני ובין האור חולף הערפל וכוכבים לוטים מזמר ומישתה,
ביני ובין האור זזים הערפילים,
כנדידת עמים, כרמז סוף ובוהו,
ושמי האל בוכים, אילן עייף מכרוע,
וליל ניסן עולה מכל המישעולים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©