חרש, חרש מתלחשים המים;
ים כנרת נח בשקט עד.
בת שחפים עברה צחורת כנפיים,
רגע - צל חלף על פני המים,
רגע - צליל השיר בלב רעד. כראי של כסף במסגרת
ההרים המתנשאים סביב,
מול השחק מביטה כנרת
ובלחש מים מספרת
על סודות עולם - ואין מקשיב. לא, לא כאן אשיר! האם אפריע
את יפת השקט משנתה?
כאן אשב בין ים ובין רקיע,
ואדמה, כי גם הקץ הגיע,
כי מצאה נפשי מולדתה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©