שוב יושב על הגדר,
בודק כל מה שרק עובר,
חושב על איך להיות איתך ביחד. בינתיים עד שנתגבר,
פוגע במקום אחר,
אבל חושב על איך איתך ביחד. איך שאנחנו כבר לא כל כך ביחד,
איך שאנחנו כבר רוב הזמן לבד,
בקשת תמיד שאשאר,
עכשיו כבר לא רואים יותר,
לא לא נותר דבר, אנחנו נצטער, אני יושב על הגדר,
לרגע קט אני עוצר,
את הנשימה ומסתכל בנחת. מבט אחד אל תוך עיניי,
אני עושה עצמי ודי,
כאילו לא רוצה להיות ביחד. איך שאנחנו כבר לא כל כך ביחד,
איך שאנחנו כבר רוב הזמן לבד,
בקשת תמיד שאשאר,
עכשיו כבר לא רואים יותר,
לא לא נותר דבר, אנחנו נצטער.
בקשת תמיד שאשאר,
עכשיו כבר לא רואים יותר,
לא לא נותר דבר, אנחנו נצטער. אני יושב לי לידך,
שם ידי בתוך ידיך,
רוצה לחיות איתך עכשיו ביחד, אך את יושבת מול גדר,
חושבת על דבר אחר,
עוצמת את עינייך. נאנחת, איך שאנחנו כבר לא כל כך ביחד,
איך שאנחנו כבר רוב הזמן לבד,
בקשת תמיד שאשאר,
עכשיו כבר לא רואים יותר,
לא לא נותר דבר, אנחנו נצטער,
אם רק נרצה, עוד נתגבר,
יהיה עתיד ורוד יותר,
הכול תלוי רק בך ובי ולא יותר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©