אנה תלכי, עלמתי האירלנדית
אצבעותייך צהובות מניקוטין
שיער של זהב גולש על כתפייך,
מבט רחוק, כמו הים הצפוני. בדרכך חזרה אל אדמת אבותייך
בערפל הכבד של ניורי טאון
תעלמי מחיי כמו חלום לפנות בקר
קטר הרכבת מעלה עשן את לא היית רכה כמו פרח אנגלי
אבל לילה אחד על כתפי את בכית
אחר כך דקרת שוב כמו שיח קוצים
והמשכת לעשן בשרשרת לאן את הולכת, עלמתי האירלנדית
מה את לוחשת, המבטא לא ברור
את עוד רגע עוזבת, ואני נשאר -
עם הלב שבור.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©