אז כשנפגשנו, האם את זוכרת
את העלים שכיסו הרחוב?
רוח פרוע היה מפזר את
אור השקיעה בשיערך הזהוב. אז כשאהבנו, היית מהלכת
על מדרכות צוננות מן הכפור,
כל העצים התעטפו בשלכת
והרחוב כה שקט ואפור. חלפו הימים בעצבת,
פרחו כעלים נושרים,
האם את עדיין חושבת
שהיינו מאושרים? עיר בשלכת,
רוח של סתיו,
עלים על מדרכת,
זוג מאוהב.
שר לך כמו פעם
שירי הישן,
זוכר את הטעם,
כאילו את כאן. ואולי גם לך, כשהסתיו קרב,
עוד צובט מעט בלב?
איך אהבנו כשהיינו צעירים,
היו זמנים אחרים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©