הייתה לי דרך על שפת הים התיכון
סלעים ושמש, זהב של ערב ים תיכון
אבל זו דרך אל עיר בלי זיכרון
החול יבער מתחתייך חלומות בכיסים מתעייפים מהחושך
אין בהם צורך בעיר בלי זיכרון על קצה העצב, מבעד לעשן לבן
את מערבבת געגוע ופורקן על חוד של תער לא מרגישים כמעט
שום דבר בעינייך חלומות בכיסים מתעייפים מהחושך
אין בהם צורך בעיר בלי זיכרון.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©