ראיתי אותם, באור היום,
הולכים במדרחוב פתאום.
נגשתי אז קרוב,
אחר כבוד, נדרשתי לעזוב.
והם ראו כי טוב. דקרו בי ביחד,
עוקץ ומחט.
בגלל גאוותי,
הסתרתי דמעתי. היי, חשבתי ,אלי, הייתה היא שלי.
לא ידעתי, לא
שהיא שלו. כי הוא והיא זה חטא.
תן לה לעזוב,
שתדע מכאוב,
היא עוד תתחרט. תשוב היא לבדה,
לנצח היא תדע,
לא שקט, לא נחת,
סיכה ועוקץ ומחט.
כאב לי, יכאב לך. איזו טעות לחיות בלי מציאות,
טעות, טעות, איך לא הבנתי שהכל אבוד? כי שוב ראיתי אותה, באור היום,
יושבת באותו מקום.
קראתי מרחוק את שמה.
כי לא יכולתי עוד לשתוק.
והם פרצו בצחוק. דקרו בי ביחד,
עוקץ ומחט.
בגלל גאוותי,
הסתרתי דמעתי. עוקץ ומחט.
עוקץ ומחט.
עוקץ ומחט.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©