ושוב בשדרה, ושוב היא עוברת
מסתכל מרחוק, מחכה למבט.
אני מוכר כאן קפה, עבודה מאולתרת,
שנשיר, שנחיה, שנשרוד, שנצחק. מתוך העוצמה שברגש,
אסיר את פחדיי לכבודך,
אל נא תסתירי פנייך, גלי צעדייך,
היי מודעת ליופייך. ושוב בשדרה, בחולצה מקושקשת,
שעון ילדים, וג'ינס מקומט.
את אולי עוף מוזר, אנשים ילעגו לך,
בשבילי את אישה, לא חלון ראווה. מתוך העוצמה שברגש,
אסיר את פחדיי לכבודך,
אל נא תסתירי פנייך, גלי צעדייך,
היי מודעת ליופייך. מתוך המילים ששמרתי,
שלך לא אמרתי, אני,
שר את השיר שכתבתי, שמרתי נצרתי,
לנצח, בתוכי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©