ועוד לפני שהיא המריאה זיהו את היסוד הזר: בקן המשותף בקעה, וקצת אחר היה טבעה, קראו לה: עוף מוזר. וכאשר פרשה כנפיה כמכורה למרחקים, למרות שחיה לצידם, רבים ניקרו בה עד זוב דם ולאו דווקא החזקים. אל תשכח! היה שם ילד שהביט במחזה והרגיש אימה נופלת! ילדים ערים לזה! כן אל תשכח! היה שם ילד! שעות אחר כך לא נרדם, היו בו כל מיני דחפים: חציו היה עם התוקפים, חציו עם הקורבן. והוא חשב הרבה עליה, על הציפור המעונה. אם תכנע, אם תתמרד, ואיך תוכל להישרד? היא נכנסה לו לנשמה! אל תשכח.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©