צפורי נדוד בשמי התכלת
משקיפות הן מטה ותרות
אל העולם יגע של עשן ומלט
של אספלט שחור,, והן אומרות: איך אותן בכיות הולכות על שתיים
איך הן משתחיתות את חלומן?
לו צימחו לרגע, לו צימחו כנפיים
אז היו רואות את עולמן. איך אותן בכיות. הן אומרות וממשיכות ללכת
איך הן משחיתים את חלומן
לו היו קמים הם לו היטו את שכם
אז היו רואים את עולמם
וירח הסב בשמי הלל
עידנים צופה אל העולם
אל אנשי העצב אל גדרות החיל
ורואה ממעל את כולם. איך אותן בכיות. הוא אומר: הרחיקו הם לכת
מעלה והרחק מעולמם
לו הביטו משה אז היו רואים הם
כמה רחוקים הם מעצמם.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©