כשהלילה חוזר מנדודיו
ויש מן קדרות עייפה בפניו
בין סמטאות הכרך ושתיקותיו
אני שומעת צעדיו. אני אוספת כאבי הישנים
שאולי לאבד באיזה בר עמוס אנשים
.רואה עוד איש.בודד. מתחת לשפתיו שם הוא ממלמל
עיניו מן בורקות במבט כמוצא
איזה דרך או שיר ולוגם כמנוסה.
.איזה שקר מעושה. כשהלילה חוזר מנדודיו
ויש מן קדרות עייפה בפניו
בין סמטאות הכרך ושתיקותיו
אני שומעת.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©