עוד אזכור ילדות, את הימים ההם
כשהיה לי אבא והייתה לי אם,
אז אזיל דמעה וכמו תמיד אדע
מה יקרו לי מולידי. ועמוק בלב רק זיכרם יאיר
כנר בדרכי חיי
ועתה אבין היטב, כשאני לבד,
כמה אהבוני הורי. עת אזכרה המבט עם החום
שחייך לי בלילה והנעים את היום,
יעצב בי הלב בכמיהה חרישית
שעוד ישוב לי שנית. ועמוק. עוד אזכור הליטוף שהחליק על הראש,
שירד אל הלחי ומחה דמעה בה.
רק שאלה לי הייתה ששאלתי עד בלי די:
מי ישיב לי את הורי? ועמוק.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©