מילים לשיר סיפורו של יצחק – שלומי שבן

לאט נפתחת דלת אבי נכנס לחדר אני בן תשע או כמעט והוא עומד מולי גבוה ובעיניו יש איזה זוהר וקולו קשה וחד אומר: האל קרא לי ואני חייל של קודש ומציית לפקודותיו אז אל ההר יצאנו אני רצתי, הוא הלך עם מאכלת של זהב בין עצים בגובה שיח אל מול אגם רחוק, שטוח שתינו יין מן הכד הכד הושלך למטה אחרי דקה שמעתי נפץ אבי הניח עלי יד ואז ראיתי נשר אולי בעצם עיט זה היה רחוק כל כך ואבי בנה מזבח הוא לא הביט עלי אף פעם הוא ידע שלא אברח ואתם אשר בונים עוד מזבחות לילדים אולי תרפו מן הקורבן דברכם איננו קודש ואף פעם לא עמדתם מול אל או מול שטן אתם שמניפים כבר פגיונות של דם ורשע לא הייתם כאן בכלל כשעל ראש ההר שכבתי ויד אבי רועדת אל מול יופיה של המילה ואתה קורא לי "אח שלי" אז תסלח לי אם אשאל עכשיו האם זה צו גורל כי כשהכל כאן יגמר ברע ארצח אותך אם אין ברירה אציל אם רק אוכל כשהכל כאן יגמר ברע אציל אותך אם אין ברירה ארצח אם רק אוכל ויבורכו מדי הקרב של איש שלום ושל אויביו הטווס פורש זנב.