אני אדם פשוט, סוניה,
מחוץ לתחרות, ברוניה,
כשאת עוברת הכל משתנה,
מבט אחד אני נחנק מהקפה. את בטח בת עשרים, סוניה,
לומדת משפטים, ברוניה,
דירה קטנה והורים פולנים,
עוד מחפשת ת'מהות שבחיים.
מתלבשת לפי האופנה
ומשאירה אותנו על אש קטנה. ממש, לא יאומן, סוניה,
וגם קצת לא מובן, ברוניה,
איך אלוהים שאוהב כל אחד,
הלך נתן הכל לבחורה אחת. כאן לא חשוב מה שמך, ברוניה,
חשוב רק ההמשך, סוניה,
שרק תמשיכי לעבור ברחוב
כי אם תפסיקי יבטלו את דיזינגוף.
ועל כל זאת רק אומר לך תודה
שנתת לי עוד סיבה לחיות.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©