שמש נוגעת בים
מול החוף של העיר
פס של כתום אדמדם
מרחף באויר
הקיום הזה כל כך הזוי ושביר שלט נאון מקולקל
מהבהב קוד חסוי
אין תענוג שעולה
על כניעה לפיתוי
הקיום הזה כל כך שביר והזוי ובחושך הפיות קוראות לשדים
לשחק משחק ילדים
סולמות וחבלים
אז עולים ו
אז עולים ועוד פעם יורדים
נפגשים ושוב נפרדים
סולמות וחבלים כל הקליפות שנושרות
מותירות רק חידה
מה שנשאר לי עכשיו
זו שנייה בודדה
הקיום הזה שנדחס לנקודה ובחושך הפיות. אנ לא יודע אחרי מה
אני רודף מתוך שינה
עוד יום מתחיל ועוד יום נגמר
הראש צונח על הכר
ובחלום פרחים אדומים זירה של מלחמות שוורים
כשהחיה רואה את הבד
סיבוב מהיר של להב חד ובחושך הפיות.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©