פמוטות של זהב,
מחלפות של כסף,
ערב כבר עזב,
יום עליה רד, סבתי יפתה מאוד
באמונה וחסד,
סבתי מן הישוב
שבמרחק אבד. אם תביט אל תוך הערב
אל חלון בית סבתי,
אור שבת, לבן אדרת,
מביתה -
נושק אותי. ארבעה דורות
על חריש פניה,
עוד הולכים אורות
ביופיה הרך, סבתי היא פרח בר
היא ארץ ובניה,
היא המים והפת
אשר אוהב כל כך. אם תביט אל תוך הערב. במישעול חיוור
במישעול שכוח,
בית וגדר
ובברוש איוושה, סבתי על יד, על יד,
עם זמר המפוח,
מהלכת לאיטה
על ארץ חדשה. אם תביט אל תוך הערב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©