את ואני והלילה
את ואני בדממה
עיר שאף פעם לא די לה
רובצת בנשמה. את ואני שם באופל
איש ואישה נגלה
יחד נמתין שבאופק
הבוקר אט יעלה. כשיתבהר שוב השטח
נדע כי סוף לאפילה
וכשיפול קו המתח
נדע כי זאת רק ההתחלה. את ואני והרגע
פתע תופסים עוד מרחק
שוב נמלטים מן הפגע
מרעם ומברק מסוככים על ראשינו
כל הסיפור מסובך
מעלה תולים מבטינו
אל שמש שבמזרח. כשיתבהר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©