בקרנבל אותך הכרתי ברזיל
מול חוף אגם בצל ספינה עזובה
איש פה לא ידע זה שיר או סתם אגדה
נשירה בקול לה סמבה מחול
ואת תהי לי כלה. מול חוף אגם, גולל כל איש מכאובו,
בקרנבל, חוזר נגון בלבבו
עד צאת החמה שבויה בתוך חלומה
גלים מתנפצים עליה מכים
אין איש ידע סודה. לך נערה, הלב הומה ושואל
מה כאן קרה ומדוע לבי כה סובל?
מול פני רוח סתיו הומה
לאזני היא לחשה בדממה
בלגונה ערב יורד
זה יומי או מותי קרב?
נד אני לי מיום ליום
ואיתה פה אבנה לה ארמון
הד קולה לוחש כקטיפה
לי נשקה בנשמה טיפ טיפה. הללויה! לבי הומה ושואל
טוב לי או רע? לאושרה אני מייחל.
מול פני רוח סתיו הומה
הד קולה גם נשמע ברמה
בלגונה ערב יורד
חלומי מתגשם קרב.
נד אני לי מיום ליום
מה לי לילה ומה לי היום?
הד קולה לוטף כקטיפה
לי נשקה בנשמה טיפ טיפה.
מהלכים שנינו יד ביד
על כלה אור ירח ירד
לימים ולילות לבנים
קן בנינו כזוג יונים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©