אל הגלים והמים
רך הספינות ובכיים
ומביטות העיניים
רק אל הנוף שבים
שם ספינתו עוד תנוח
כשעוד דייג נעלם
והמפרש הקרוע
זהו הנוף שבים היא לא תזיל דמעותיה
אך לבבה לא נוחם
ותספר לבנותיה
רק על הנוף שבים
שני דייגים שבדרך
עת ילגמו מיינם
כוס עוד ירימו עם ערב
זכר לנוף שבים יש לעיתים הוא רוגע
יש הוא סוער ומיותם
אין עוד דייג שיודע
טבע הנוף שבים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©