וזה כבר כמה שבועות את מוזרה
מסתובבת לך בבית עם פרצוף תשע באב
גם לא החלפנו אף מילה כמו תבגדים שאת לובשת אני משחק אותה אדיש אבל בפנים אני נשרף
את מכירה אותי קשה לי המצב
שככה בלי סיבה באמצע החיים את משתבשת ושוב יורד לי אל האוטו מסתובב לי בשכונה
מבטיח לעצמי שזאת סיגריה אחרונה
וכשאחזור הביתה אחבק ואנשק אותך אבל את ישנה אני לא בנוי למריבות
רוצה לחיות איתך באושר
שתשלחי לי לבבות
לשתות איתך קפה בבוקר ואם עוד יש סיכוי קטן
שעוד נוכל להסתדר
החברות שלך שטן
הן רק הרסו לנו יותר והתמונות שלך תלויות לי על הקיר
כמו שהשארת אותי תלוי עם השמועות בכל העיר
את שוב לוקחת את הזמן אבל הזמן שלי בורח אבל פתאום אני שומע לי מכמה חברים
שבגללי אנחנו כבר יותר לא מסתדרים
כל המצב הזה שחוק הפכת אותי כבר לדפוק
מאמי לא מתאים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©