ראשו נטוי נוטה ליפול
מסתכל בעיניים לחלוחיות
כשדמעה נוגעת בדמעה
הוא מדבר על צער על נפש מבולבלת יושב הרבה בבית
מאמין בתפילה שבלב
מאמין באהבה וכאב
נוטה לוותר לא לקחת יותר והעולם כמנהגו נוהג
משוגע אחד פחות
משוגע אחד יותר
אף אחד לא קם אף אחד לא עוזר בורח אחר כך מצטער
חוזר אחר כך שוכח
באפלה הזאת הוא לא מוצא שלווה
במנוחה הזאת הוא לא מוצא מרגוע והעולם כמנהגו. נשאר לבד עד שהבוקר חוזר
מאמין בך ולא במשהו אחר והעולם כמנהגו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©