אוויר הרים אוויר חי
אהוב נושב
בקש למעננו רחמים
מן העליון על כל.
מקום של אש,
מקום של בכי,
מקום של טרוף -
גם חתן וכלה
רחמי שמיים מבקשים
שלא יתפורר האופק.
כלבים וחתולים נבהלים.
רק בצמחים לא נידלחים
עסיסים
פסיעה מן התהום,
רק בפרחים המתיקות לא נסוגה
פסיעה מן המוות.
כי הצמחים עם אחר
מאיתנו,
חוץ מעצי הזית
שהם עצובים וחכמים כאנשים.
וכאשר מלך זר ואוייב
מכפיש שייכותינו לעיר
שנביא אוהב
תלה על צווארה
ספירים נופך וכדכוד -
נרעדות כמו ליבי צמרות הכסף,
וכאשר מלך זר ואויב
מכפיש אהבתנו הנוראה
לעיר דוד -
שומעים השרשים
של עץ הזית איך לוחש דם
של החייל הקטן
בתוך העפר:
העיר רובצת על חיי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©