הוי חנה זלדה, אישתי האהובה
חג חנוכה הגיע ובא
ובחנוכה נפשי מה חשקה
לאכול לביבה חמה ומתוקה.
הוי רבי קלמן, אישי היקר
אצלי במטבח קמח לא נשאר
בעלי היקר ואיך זה אוכל
להכין לביבה בלי קמח בכלל?
אז רבי קלמן שינס את מותניו
חבש כובעו נעל מגפיו
השוקה דוהר, קונה הוא מהר,
שק קמח לבן והביתה חוזר.
הנה חנה זלדה, אישתי האהובה
הנה לך הקמח להכין לביבה
כי בחנוכה נפשי מה חשקה
לאכול לביבה חמה ומתוקה.
הוי רבי קלמן, אישי היקר
אצלי במטבח שמן לא נותר
בעלי היקר ואיך יתכן
להכין לביבה, אם שמן לי אין?
שוב משנס רבי קלמן מותניו
חובש כובעו ונועל מגפיו
השוקה דוהר, קונה הוא מהר,
כד שמן טהור והביתה חוזר.
הנה חנה זלדה, אישתי האהובה,
הנה לך השמן להכין לביבה
כי בחנוכה נפשי מה חשקה
לאכול לביבה חמה ומתוקה.
הוי רבי קלמן אישי היקר
אצלי במטבח לא נשאר סוכר
בעלי היקר, ואיך זה אפשר
להכין לביבה בלי טיפת סוכר?
עייף רבי קלמן נפשו עצובה
נועל מגפיו וחושב על לביבה
לשוק הוא חוזר רעב עוד יותר
סוכר הוא קונה והביתה דוהר.
הנה חנה זלדה זוגתי האהובה
הנה הסוכר הכיני לביבה
כי בחנוכה נפשי מה חשקה
לאכול לביבה חמה ומתוקה.
הוי רבי קלמן, אישי היקר
שמא נידחה הלביבות למחר
בעלי היקר, הן איך זה אפשר,
להכין לביבה כשהכוח נגמר?
אז רבי קלמן חולץ מגפיו
לובש הוא סינר מפשיל שרווליו
ולש הבצק יוצק ויוצק
צוחק אחרון רק מי שצוחק.
הוי חנה זלדה בוקר כבר בא
עיניים פיקחי הנה לביבה
כי בחנוכה נפשנו מה חשקה
לאכול לביבה חמה ומתוקה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©