מילים לשיר מעל עננים – דויד פרץ

זה זמן רב שאני מסרב, לבוא עם עצמי בדין אני יושב, והולך, ועומד. וכולם מעשים בודדים וכשאני נוסע מעל הארץ, כשאני באויר בין שמי להבים בשעה נידחה, אז אני מעביר את עצמי ממקום למקום, מעל עננים, נדמה לי לרגע יקר שלא סר חיני שיומר המראה שתשמע נגינה, שירדו מחנות, מראשי ההרים רק תנועות נכונות, אחדות. ויחל מבראשית ושונה, איש נרמז בקלות אך בקי וזהיר, איש יושב ולא זז ורואה בעוצמה מוכרה, בדיוק שמכאיב איך גז נוף של זיו אחר נוף של זיו איך איננו על סף הגנים, איך ערבית, איך איננו רואה מרחקים איך איננו מביט. זה זמן רב שאני מסרב, לבוא עם עצמי בדין אני יושב, והולך, ועומד. וכולם מעשים בודדים.