כמו ציפור נודדת בלי ארץ מולדת כך נהולך נודד אני אין קן או בית אין עץ של זית להניח בשלווה גם את ראשי מתעופף ברוח כך ללא מנוח עייפות ליאות רגליי מעולם לעולם לא היה לי דבר
לא מולדת לא מדינה מעולם לעולם
אחכה למחר
לא שונא לא שומר טינה כך אמשיך לנוע עד קווי האופק
מחפש אני שואל
מי אני מדוע באתי עד הלום לא מרפא ולא חדלתי גם לשאול
מי זה יענה לי מי תשובה יתן לי
מי אני ומה הם חיי מעולם לעולם.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©