מעבר לעשן, בארץ האי שם,
חי אדם.
לשכוח לא יכול את חסד האתמול -
לא כמו כולם.
כשזמן עובר, זה לא פתאום
מחר נולד בסוף של יום,
לא עוד תמימות ללא מתום - הלא תדעו. זה כל הרע שבעולם
זה אוולתו של האדם
על כן רגז שעון,
אחורה סב באון - הן ידע.
ולא נותר לי אלא זאת לכם לומר:
תנו לשעון לפסוק כי בא מחר. שירי נולד אתמול, וכבר רוצה לחדול
לו רק יכול.
רעיונו לא נתפס לסדר החדש,
לא כמו כולם.
הלך, איש לא ידע לאן
קדרות ירדה על האגם.
ירוק - אפור לבש מזמן,
הלא תדעו. זה כל הרע שבעולם,
זה אוולתו של האדם - טעם יש בזמן
הדן חלום נושן לכליה.
לא עוד אוסיף לשיר
רק זאת לכם אומר:
תנו לשעון לפסוק כי בא מחר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©