מילים לשיר מעבדות לחירות – מומי לוי

כאילו לא טעינו ארבעים שנה
לא למדנו מטעות, לא נגענו בשכינה
והארץ המובטחת מצמיחה פרי ביאושים
חריצי האזיקים, בפרקינו שוב עולים וחרבי שלופה בידי, נטויה על הבמות
אני בא במורא גדול, במופתים ובאותות
אני מגיע עם ארגזים של חרוזים מהגהנום
לא נחכה ליום שיבוא, זה הזמן להביא את היום
המוזיקה היא הנשק שלי,
מהפכה היא הדרך שלי אש על הלשון, מסר לאומה שלי,
הכה בהם חזק, הכה ללא רחם
חרון אפי עליהם, שופך חמתי עליהם
גיליתי ששיקרתם לי עכשיו אני בוער
אל תנסו לברוח אל תנסו להסתתר
עושה שפטים, בסוחרי האשליות מוכרי הנשמות
אנשים מתים כי שכחנו איך לחיות
על המקרופון קוראים לי "מלך הכבוד"
אני לא כאן כדי לשחק איתך, אני כאן כדי לעבוד
מילים כמו סכינים אני חוצב בנשמות
קורא המחשבות, מבעיר הלהבות כמו מתוך החול, כמו משנות גלות
מאפלה לאור גדול משפל לגאות
באנו לגרש, חושך ובורות
מאפלה לאור גדול, מעבדות לחירות אני זוכר את שנות היובל למדינה
אני זוכר את החגיגות, אני זוכר שימוש מוגבר במילה "תקומה"
תקומה דגם אלפיים מחליפים את ה-ת' ב-נ', זורקים את ה-ו' לכל הרוחות זה מזמן לא נתון לדיון
ילד שואל את אמא מה לקנות היא מתלבטת
די.וי.די פלסטיישין או מצפון מת'ומרת?
כל כך רוצה שכולם יאהבו אותי א.
ני זוכר את הימים שעוד הייתה לי דעה.
בזמן שהשיר הזה רץ נהיה לגיטימי לסתום עוד יותר פיות
עם אחד, דיעה אחת אין ציפיות
כולם זוכרים את הלב נשבר ביום הרצח בכיכר
אבל מאז הם רק שרים ולא עושים שום דבר!
עדות חוקים ומשפטים אתה נתת בה
אך בכיכר העיר נפל דבר הוקז הדם
ובאקדח מחזיק רשע שהוא תמיד חכם
מתי יהיו סופסוף מעבדים לבני אדם? כמו מתוך החול, כמו משנות גלות
מאפלה לאור גדול משפל לגאות
באנו לגרש, חושך ובורות
מאפלה לאור גדול, מעבדות לחירות עבד של מערכת שבה מראש הכל נסגר
במילים אחרות, אפס מי שלא הולך ישר
עובד מהיום שנולדתי בלי לדעת מה קורה
מי יודע מתי אדפוק כרטיס ואצטרף לבורא
כשאנשים סביבי טרודים מוקפים בעבודות
אני מנסה כמה שפחות להתווכח עם עובדות
עבד של המוזיקה, עבד של הכתיבה
עבד של ההתנגשות בין רגשות ומחשבה
אובד עצות כמו כולם, השאלה עד מתי
עבד של אוכלי חינם שלא עובדים אלא עובדים עלי
גדל בעולם שמשועבד לכוח הזרוע
לאנשים שמדברים הרבה ולא רוצים לשמוע
כל שמוק היום אומר מתי לשתוק, איפה לירוק
השריד מהחירות היום הוא פסל בניו-יורק
כתוצאה של אלימות צביעות קרירות ומרירות
שורה אחרונה - כולנו עבדים למציאות כמו מתוך החול, כמו משנות גלות
מאפלה לאור גדול משפל לגאות
באנו לגרש, חושך ובורות
מאפלה לאור גדול, מעבדות לחירות.