מילים לשיר מסורת – משתתפי המחזמר כנר על הגג

כנר על הגג, נשמע קצת מטורף לא? אבל כאן באנטבקה הקטנה שלנו. כל אחד מאיתנו הוא מין כנר על הגג. המנסה לאלתר איזו מנגינה פשוטה וערבה, מבלי לאבד את שיווי המשקל, ליפול ולשבור את הראש. ותאמינו לי, זה לא קל. ודאי תשאלו: אם זה כל כך מסוכן, למה אנחנו עדיין ממשיכים לשבת כאן? התשובה מאוד פשוטה: אנחנו ממשיכים לשבת כאן, כי אנטבקה, היא הבית שלנו. ואיך אנחנו מצליחים לשמור על שיווי המשקל? גם התשובה לשאלה הזאת מאוד פשוטה:
מסתכמת במילה אחת, אחת בלבד: מסורת! מסורת! מסורת! מסורת! מסורת! מסורת! מסורת! מסורת, בזכות המסורת הצלחנו לשמור על שיווי המשקל שלנו, הרבה מאוד שנים. כאן באנטבקה הקטנה שלנו יש לנו מסורת לכל דבר: מה לאכול, איך לעבוד, איך לישון, מה ללבוש. הנה לדוגמא: אנחנו הולכים עם כיסוי ראש, טלית וציצית. בגלל דבקותינו בקדוש ברוך הוא. אז עכשיו בטח תשאלו: איך התחילה המסורת הזאת? אני אגיד לכם: אין לי מושג. "מה?" אבל, זאת מסורת. ובזכות המסורת הזאת, יודע כל אחד מאיתנו מיהו ומה הקדוש ברוך הוא מצפה ממנו. מי יום וליל נושא משא על שכם מי דואג ללחם, מי אומר תפילה? ולמי יש הזכות כראש המשפחה. להיות נושא ככל וכל? לאבא! האבא! מסורת! לאבא! האבא! מסורת! מי צריכה לשמור על בית יהודי נקי וגם כשר וחם ולדאוג לאבא שיהיה לו פנאי לקרוא מעט בספר הקדוש האמא! האמא! מסורת! האמא! האמא! מסורת! בגיל שלוש לומדים תורה בגיל חמש גמרא. אומרים שיש לי כבר כלה הלוואי יפה היא. הבן! הבן! מסורת!
הבן! הבן! מסורת! ומי למדה לתפור? ולהכשיר בשר ולאהוב כל בעל שאבא כבר יבחר הבת! הבת! מסורת!
הבת! הבת! מסורת! האבא! האמא! הבן! הבת! מסורת! כאן באנטבקה הקטנה שלנו יש לנו טיפוסים מיוחדים במינם. למשל: ינטה השדכנית. "אברם, יש לי בשביל הבן שלך שידוך יוצא מן הכלל, בתולה מאין כמוהה. 'או מי הי' שרה-לאה, ביתו של גנצל הסנדלר," שרה לאה? היא בקושי רואה, היא כמעט עיוורת. "מה כבר יש לראות בבן שלך? כמו שהיא רואה ואיך שהוא נראה - זוג מן השמיים." וכמובן: רבנחום הקבצן
"צדקה תציל ממות, צדקה תציל ממוות" אין לך רבנחום קופיקה אחת. אבל בשבוע שעבר נתת לי שתיים! נו, מה לעשות רבנחום? הויה לי שבוע רע. נו? אם לך היה שבוע רע, אני צריך לסבול?" והחשוב מכולם: רבינו האהוב רבי, מותר לשאול שאלה?
שאל בני, שאל
האם בין כל הברכות שלנו, ישנה ברכה אחת לברך בה את הצאר. "ברכה לברך בה את הצאר? כמובן שיש ברכה כזאת: הוי מי ייתן והקדוש ברוך הוא יברך וישמור את הצאר, רחוק רחוק מאיתנו. וישנם גם האחרים, ההם. אבל זה כבר מעגל הרבה יותר גדול: הוד מעלתו קצין המחוז, הוד מעלתו הכומר, הוד מעלתו, הוד מעלתו, הוד מעלתו ועוד הרבה "הוד מעלתם" אנחנו לא מפריעים להם, והם לא מפריעים לנו. בינתיים. אבל בינינו לבין עצמינו אנחנו ביחסים מצוינים זה עם זה. נכון, קרה מקרה שזה קנה מזה סוס וקיבל פרד, אבל אז הכל הסתדר והם חיים בשקט, בשלווה ובשלום. (בינינו זה היה פרד). סוס! פרד! סוס! פרד! סוס! פרד! סוס! פרד! מסורת! מסורת! מסורת! מסורת! מסורת! מסורת! מסורת, בלי המסורת חיינו היו תלויים על כלום כמו, כמו, כן בדיוק כך: כמו כנר על הגג!.