בין הלילות אל הימים אני מקשיב רק לצלילים על נר דולק, ואז מוצא את המילים
מלביש אותם על המקצבים, היי.
אם לא תקשיב לא תדע
בוא תראה ילד איך הופכים לאגדה
אני מחבר את המילים
מקשיב לצלילים
הם לא מבינים
אני מבריק עם מילים
הכל על טרק אחד, כובש, אני פנומנלי
ובחיים לא אנטוש, גם אם רע לי
אה.גם אם רע לי
מהברה להברה, מכל שורה לכל שורה הכל בסדר מדויק, הכל נקי ומתוקתק
אני מכבד את המילים כאילו לי היו הורים
יו.יו. כאילו לי היו הורים
אז בין להיות או לא להיות
אני כאן חי בין הבריות
ויש פה ימבה מתחרים שהורסים את הצלילים
יש רק הבדל אחד ביני לבינם אני אומן את לקחת אותי לאט ואיך נגמר הזמן
בין אלף כינורות ונבל
רק איתך ארצה לעד
את השקט שנשאר
צלילים יורדים כמו הגשם בין אלף כינורות ונבל מחכה לי מנגינה איך אותי היא מבינה וזה הכל מאהבה
ממגנתת וסוחפת אותי, שום דבר לא מתקרב
זה הכי אמיתי
היא גונבת את הלב משחררת כאב
הכי מבינה
מלמדת תבונה
נופל על הברכיים, שבוי לה בעיניים
וגם אם אמות היא תנגן אל תוך שמים
יושב. מקשיב מחבר את המילים ואז
תוהה. מה יעלה בגורלי
שואל. ומבקש, אל תעזבי אותי, אל תעזבי אותי
יושב. מקשיב מחבר את המילים ואז
חושב. על היום שניפרד אני
חושב. כל כך חושש כי את נותנת לי חומות של תקווה את לקחת אותי לאט ואיך נגמר הזמן
בין אלף כינורות ונבל
רק איתך ארצה לעד
את השקט שנשאר
צלילים יורדים כמו הגשם מנגינה עיוורת, היא לא יודעת היא יפה
אל הלב חודרת ונושמת נשימה
היא נותנת שקט בתוך עולם של מלחמה בתוך עולם של לחימה את לקחת אותי לאט ואיך נגמר הזמן
בין אלף כינורות ונבל
רק איתך ארצה לעד
את השקט שנשאר
צלילים יורדים כמו הגשם מנגינה עיוורת אני רואה בשבילך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©