כמו ציפור על כנף הרוח
האדם דואה.
לב אוהב ולב פתוח
לא תמיד טועה.
אנו במדבר הנצח
כבר אלפי שנים,
אך מי שמקשיב שומע
קול פעמונים: כמו תפילה נושנה
לא תשקוט הארץ ארבעים שנה
עד תשוב היונה. ממשה ועד מוחמד
זאת הארץ לא רוחמה.
כמה נחכה עוד, כמה,
כמה אפשר?
כמה נחכה עוד, כמה?
לעולם לא ננוחם עד
בני משה ובני מוחמד
יעלו בהר. לא אנעלה את הדלת,
לא אנעל ליבי,
כי עוד שמש התוחלת
מחלחלת בי.
וכינור אני שומע
ושומע עוד,
ופתאום אני יודע:
לא הכל אבוד. כמו תפילה נושנה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©