אורזת את החיים מזוודה ריקה,
בתוך כל הפחדים חיפשתי מנוחה, מדמיינת כמו ילדה קטנה,
עייפה מלחכות אולי מחר אפסיק לבכות מסתובבת בעולם מחפשת את עצמי,
הכל הולך כל כך לאט לא יודעת מי אני, מרחוק אני שומעת את קולך, מנגן לי מנגינה, בתוכי אני בוכה כי בעולם הזה יש עוד מקום כזה, שבו אשמיע את קולי,
לא מפחדת להיות כנה,
לא מפחדת לעמוד מולך, נוגעת בנשמה
כי בעולם אחר, עצוב לי ולא יותר, לא רוצה עוד לשקר,
כבר לא רודפת אחרי עצמי, מנסה להיות מי שאני. בתוך הבלאגן עוצרת מביטה, חולפת על פני ילדות שלא עברה, מחפשת נחמה אבודה, לרפא את העצבות, לא לחוש יותר בדידות לעולם. כי בעולם הזה יש.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©