מי מונרו, מי מונרו,
אין כמוך עיר נפלאה ונאהבת.
מי מונרו, מי מונרו,
את מזור לנשמתי הנעזבת.
מי מונרו, מי מונרו,
שמך נישא בלבבות ועל שפתיים.
מי מונרו, מי מונרו,
את היית לנשמתי כטל-שמיים. מי מונרו עיר ואם לאוהבים
ואלייך הם באים בהמונים.
גם אני אלייך באתי
עם נפשי שלא ידעתי
כי שמעתי את שמך עוד מרחוק.
עם הכאב שלי יצאתי
ותרמיל אתי לקחתי
ואשים בתרמילי רק לחם-חוק. מי מונרו, מי מונרו. מי מונרו מה יפים בך הצלילים,
אלפי מנגינות ומזמורים.
השמחה ברחובותייך תשטפני כמימייך
ואשכח כי רע היה לי בלבי.
השלווה במשעולייך, הירוק שבגנייך
מגלים לי מחדש את עולמי. מי מונרו, מי מונרו. מי מונרו עיר-מקלט את לאדם
שלבו המה בכאב ולא נדם
לי פתחת את שערייך ותתני לי את בנותייך
היפות והטובות שבעולם.
אתהלך ברחובותייך מתרפק על אבנייך,
אין כמוני מאושר עוד באדם. מי מונרו, מי מונרו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©