כשנולדת, כתבתי לך,
שנולדת לשלום.
והתפללתי עם אימא שלך,
שיבוא היום.
ובחדר שלך תלית תמונות,
גלשן וים פתוח.
וספרי שירה ויומן זיכרונות
חלומות שעפים ברוח ומחר אתה עוזב,
והולך אל הצבא,
משהו צובט אותי בלב
התינוק שלי לא ילד כבר. כשגדלת עוד היו לי תקוות,
לא הפסקתי לחלום,
וכששאלת לא היו לי תשובות,
אין לי גם היום
ובחדר שלך בנים ובנות
איזה גיל זה משגע,
חושבים מה יהיה אחרי הבחינות,
מה יהיה אלוהים יודע. ומחר אתה עוזב. ומחר - אל תשכח -
קח איתך את אותה המנגינה,
שאני כתבתי לך,
לפני שמונה עשרה שנה.
ותמשיך לשיר, אל תפסיק לשיר,
את השיר אשר שמעת,
כי הכוח שלך הוא מה שבפנים,
האהבה ממנה באת. ומחר אתה עוזב,
והולך אל הצבא,
משהו צובט אותי בלב,
התינוק שלי לא ילד כבר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©