מילים: אביהו מדינה, עוזי חיטמן עיבוד: רביב רם בן מנחם
איך רציתי אותה איתי
לספר לה ברגע אמיתי
רק ניסיתי לומר לה מקרוב שהיא
כמו טיפה מרה בתוך דמי
רק ניסיתי לומר לה מקרוב שאני
כל חיי נושא אותה עימי כמו שיכור מתנדנד
וגופי בכאב לא עומד
כל דקה ארוכה בלעדיה מכה בי
וראשי עלי נופל כבד מימי ראשית שמים על העולם
מאז קוו המים והאדם
חולם הוא על האהבה שהיא יפה וגם זכה
לכל חייו נאמנה
חולם הוא על המוזיקה שהיא יפה וגם זכה
לכל חייו נאמנה לא תוכל אדם לדעת ולא לחזות
ואל תבקש ללמוד את סוד המזלות
כל מה שנותר לך הוא רק לצפות
שבעתיד הלוואי ותתגשמנה התקוות הוי אנשים אמרו לי מה לעשות
ליבי נשרף בלהבות
אז רופא בדק אותי, בכה עם דמעות
לרביבו שכזה הוא אמר, אין לי תרופות כשאני יוצא לרחוב ואני רואה אותך
את והוא שלובי זרועות ואני כה מקופח
חלפו הימים ואותי שכחת
ואני לעולם לא אשכח אותך עצוב יושב אני
ומדמה בזכרוני
האם מחר את תשובי
להיות נערתי אסיר הנני בידייך
הלב חולה בלעדייך
בחושך לוחש את שמך
ומול עיניי דמותך נזכר אני במבטך
איך זה לחיות בקרבתך
ולנשק רק את ידך
ולהרגיש את חום גופך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©