מילים: דוד זיגמן, שי ראובני לחן: יווני עממי
בשכונה הקטנה מחכה לבדה והוא לא מגיע,
האביר של חיי לקח נעוריי ונסע לו מכאן.
אם הייתי שומעת למי שאמר שהוא רק יפגע בי,
מצבי לפחות היה נראה קצת טוב יותר. הוא פגע בי ימאמא לא ידעתי מה לעשות,
את ליבו הבטיח הוא עשה לי רק בושות.
הוא פגע בי ימאמא לא יודעת מה לעשות,
כי רציתי איתו את הכל לנסות. מחכה לו ביום מחכה לו בליל וכואבת בשקט,
הרגשה משונה נשמה מעונה מחכה בתמימות.
אם הייתי חושבת צעד קדימה לפני שנסחפתי,
מצבי לפחות היה נראה קצת טוב יותר.
הוא פגע בי ימאמא לא ידעתי מה לעשות. נערה, כשאת עוזבת זה כואב לי
אפילו כשנשארת היית עם מישהו אחר
גופך היה איתי קרוב להשבר.
נערה, להתעורר איתך רציתי בתוך מיטה ריקה היה השקט מתגבר
ולא אדע איך בלעדיך אסתדר. זה כואב זה בתוך הלב
מה שנתנת לי לא תוכלי לתת למישהו אחר,
זה כואב זה בתוך הלב
מה שנתנת לי לא תוכלי יותר לתת. נערה, גם מעולם לא האמנתי
שיום אחד תלכי וישאר חלל גדול
לחיות בלי אהבה אני שוב לא יכול.
זה כואב. שחור עינייך עושה אותי המום מהפנט אותי
אודם לשפתיך משאיר אותי שיכור מסחרר ראשי
מילה שאת אומרת נשמעת לי מנגינה ובא לי לשיר
מביט בך ויודע את לא רגילה את דבר נדיר.
בא לי לומר לך בקול גבוה, שהעולם יידע, שאת אהובתי. את אהובתי, עוד יעברו ימים תישארי ילדה
את עוד תגדלי כגודל העולם, את לעולמי
את עוד פעם ובכל פעם חזק עוד יותר,
חולם עלייך ואלייך אני חוזר.
בא לי לומר לך בקול גבוה, שהעולם יידע, שאת אהובתי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©