יום שישי בצהריים, סמטאות השוק
והזבל שנוזל למטה לכיוון הים
מלכלך את הרגליים שבתוך הסנדלים
אני מוחה את הזיעה בכנף חולצה וגב היד אתה לא תתקשר אלי היום, אני לא מחכה
דברים כאלה לא עושים אחרי כניסת שבת
כי אתה אוהב את אלוהים ואלוהים אוהב אותך,
הוא מעדיף לראות אותי סוחבת שקיות לבד ואתה מחכה לעונש, ובינתיים בא אלי
כן, אתה מחכה לעונש. תמיד באמצע המשפט, אף פעם אין סוף לשיחה
לפני שמישהו ירגיש עד כמה מאוחר
אתה דואג לילדים והילדים צריכים אותך,
יש מישהו אחד שייך ומישהו מיותר ואתה מחכה לעונש, ובינתיים בא אלי
כן, אתה מחכה לעונש. בדרך חזרה אתה בודק הרבה בשעונך
אני שותקת בעיקר כי אין לי שום דבר חכם
אתה ממהר אל האישה כי האישה כבר מחכה
והכתמים על המצפון על המצפון והמושב ואתה מחכה לעונש, ובינתיים בא אלי
כן, אתה מחכה לעונש. ומה היית מעדיפה, עכשיו באמת, ובין עצמך,
את זה או להיות לבד כמו שאת רגילה
ומכאן זה רק למטה או אולי גם לצדדים
שומעת רדיו כל הלילה, שמים שירים של בודדים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©